פסק-דין בתיק ת"ת 32587-03-13

1.         לפני בקשת המבקש לפיה מבוקש ליתן לו רשות להתגונן נגד התובענה אשר הוגשה ע"י המשיב בתיק הוצאה לפועל 05-01747-13-6.

2.         ביום 1.09.2010 ערב המבקש כלפי המשיב, בנק הפועלים בע"מ סניף נצרת עלית (להלן: " הבנק"), לפירעון מלוא הסכום הנקוב בכתב ההתחייבות וערבות להחזרת ההלוואה, לרבות הפרשי הצמדה וריבית בנקאית וכל הוצאה אחרת שתצמח על קרן החוב במסגרת חשבון מס' ******** על שם החייב העיקרי, מר חג'ירי שריף (להלן: " הלווה"- נספח א' לכתב התביעה). הלווה הינו  אחיו של המבקש.

3.         הלווה לא עמד בהתחייבויותיו כלפי הבנק, ולכן, הוגשה נגדו ביום 30.11.2011, תביעה כספית במסגרת תיק הוצל"פ מס' 05-05974-11-0, בלשכת ההוצאה לפועל בטבריה.

4.         לאחר שמוצו ההליכים המשפטיים נגד הלווה (נספח ב' לכתב התביעה), פנה הבנק למבקש לצורך כיסוי יתרת החוב בסך  44,810 ש"ח, נכון ליום 26.10.2012 (נספח ג' לכתב התביעה).

            חרף קבלת מכתב התראה לתשלום החוב (נספח ד' לכתב התביעה), המבקש לא שילם, והבנק הגיש את התביעה שלפני.  

5.         לטענת המבקש התביעה נגדו הוגשה בחוסר תום לב, שכן הבנק הפר כלפיו את חובת הגילוי וההסבר המוטלת עליו כמוסד בנקאי.  הבנק לא גילה לו, כי הלווה נטל את ההלוואה לצורך כיסוי חוב קיים, כי נטל הלוואה קודמת שלא עמד בה, וכי הלווה מצוי בקשיים כלכליים. המבקש טען, כי במעמד החתימה, על מסמכי ההלוואה, שהיו מוכנים מראש, לא הוסבר לו עניין הריביות ושיעור ההחזר החודשי של ההלוואה, באם ידרש להחזירה כערב. משכך, יש לאפשר לו להתגונן.  

6.         דיון בהתנגדות התקיים לפני ביום 1.01.2013 ובמסגרתו נחקר המבקש על תצהירו. בתום החקירה, סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם.

דיון והכרעה :

7.         לאחר שבחנתי את טענות המבקש בהתנגדותו ושקלתי את הטענות שהעלו הצדדים במסגרת סיכומי טענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן למבקש רשות להתגונן, חרף קלישות טענותיו ובכפוף להפקדת ערובה כספית.

8.         בשלב זה של  הדיון, בבקשה למתן רשות להתגונן,  אין חובה על המבקש לשכנע את בית המשפט בנכונות טענותיו העובדתיות, וכל שעל בית המשפט לברר הוא אם יש בטענותיו כדי לשמש הגנה מפני התביעה, אם תוכחנה במשפט (ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ ואח', פ"ד מ"ב (1) 721). הרשות להתגונן תוענק אם התצהיר, יחד עם החקירה הנגדית, מגלה על פניו טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה (ע"א 518/87  פטלז'אן ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, תק-על 93(3), 1337).

ההלכה הנוהגת לעניין מתן רשות להתגונן סוכמה  ב-ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (פורסם ביום 9.12.2009), כדלקמן:

 " התביעה בסדר דין מקוצר מעמידה בפני הנתבע "משוכה" דיונית טרומית, בדמות הצורך בקבלת רשות להתגונן. הואיל ומשוכה זו מפרה את האיזון הדיוני בין התובע לנתבע, הבקשה למתן רשות להתגונן תידחה רק כאשר ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו: ע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' רבינוביץ (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 6.3.2008); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 675 (מהדורה שביעית 1995); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 309 (מהדורה תשיעית 2007)). בפסיקה הענפה שנתגבשה במהלך השנים, נקבע כי עול ההוכחה המוטל על המבקש להתגונן הינו קל: "בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה..." (ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner , פ"ד מו(2) 273, 277 (1992)). הנתבע יקבל רשות להתגונן גם אם הסתפק בהעלאת טענה בעל-פה שיש בה כדי לסתור מסמך בכתב (ע"א 390/59 רוז'ינסקי נ' וייט, פ"ד יג(3) 2149 (1959)). החובה המוטלת על הנתבע, במסגרת הבקשה, הינה לאשר את טענותיו בתצהיר. משעשה כן, "עומדות, איפוא, טענות ההגנה בחזקת אמת, ובית המשפט שואל את עצמו: בהנחה שהגנת הנתבע אמת היא היכול הנתבע לזכות במשפט? אם התשובה על כך היא 'כן' נותנים לנתבע רשות להתגונן". זאת ועוד, "בדונו בבקשה למתן רשות להתגונן, אין השופט, או הרשם, רשאי לקבוע עובדות, כדרך שעובדות נקבעות בתצהיר לצורך הליכי ביניים. לא זו מטרתו של סדר הדין המקוצר. אין השופט רשאי, בשלב זה לשקול את מהימנות העדות ולסרב לנתבע רשות להתגונן מפני שאינו נותן בו אמון". נובע מכך, "כי אין הנתבע חייב לשכנע את השופט שטענותיו בתצהיר - אמת הן. די לו להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן" (זוסמן, 654-677 והאסמכתאות שם; והשוו לע"א 527/07 נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 18.2.08) (להלן - עניין נחום) ולע"א 518/87פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, [פורסם בנבו], 25.11.93) (להלן - עניין פטלז'אן)".

כללים מקלים אלה, נועדו למנוע נעילת שער בפני מי שהגנה אפשרית בפיו. ככלל, הנטיה היא ליתן רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה (ראה: ע"א 620/06 סילבר נ' אטלי (פורסם ביום 18.11.2008), ע"א 2113/06 סלימאן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (פורסם ביום 18.6.2008)), וזאת בשל מעמדה הרם של הזכות להתגונן: " זכות זו, ביסודה, שקולה כזכות דיונית בעלת מימד חוקתי, בדומה, וכפועל נגזר, מזכות הפנייה לערכאות של התובע, אשר הוכרה במשפטנו כבעלת אופי חוקתי" (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם ביום 15.6.2009).

במסגרת נטייה זו של הפסיקה להרחיב במתן הרשות להתגונן, שמירת האיזון הנדרש בין מתן הרשות להתגונן לבין הזכות להגיש תביעה בסדר דין מקוצר (בהתקיים התנאים המאפשרים זאת), יכול שתיעשה במספר דרכים: דחיית בקשה המבוססת כולה על "הגנת בדים"; התנאת הרשות להתגונן במתן ערובה (עניין נחום); או הטלת הוצאות "ככל שמתברר בסופו של דבר כי הרשות שניתנה להתגונן רשות סרק היא" (עניין ששון).

9.       המבקש העיד, כי חתם כערב להלוואה שנטל אחיו מהבנק , שכן אחיו ביקש ממנו " שהוא רוצה לקחת הלוואה וצריך ערב ואמר לי וחתמתי לו" (ע' 2 ש' 5 לפרוטוקול). המבקש הכחיש, כי קיבל את מכתבי ההתראה שנשלחו אליו מהבנק ביום 27.10.2011 וביום 1.12.2011 (ע' 2 ש' 19 לפרוטוקול). המבקש העיד, כי לא ידע על מהו סכום ההלוואה שנטל אחיו, וכי בבואו לחתום על מסמכי ההלוואה, " הפקידה סימנה לי איפה לחתום, אבל לא הסבירה לי על מה אני חותם, ידעתי שהוא לוקח הלוואה, לא ידעתי שיש לו חוב קיים" (ע' 3 ש' 4-5 לפרוטוקול) וכי לו היה נאמר לו שההלוואה נועדה לכיסוי חוב קיים, לא היה חותם כערב (ע'3 ש' 10 לפרוטוקול). אולם, בתשובה לשאלת בית המשפט, ענה המבקש, כי ידע שלאחיו חובות וכי " הוא צריך היה לקבל הלוואה כדי לסדר את זה" (ע' 3 ש' 13 לפרוטוקול) וסכום ההלוואה לא הוסתר ממנו כלל.

10.     לאור האמור לעיל, תוך יישום ההלכה לעיל בעניינינו, וחרף קלישות הגנתו של המבקש אני מחליט לתת למבקש רשות להתגונן, זאת כנגד הפקדת סך של 30,000 ש"ח בקופת ביהמ"ש תוך 30 יום מהיום.

בהעדר הפקדה ובחלוף המועד,  תידחה ההתנגדות, וההליכים בתיק הוצל"פ 05-01747-13-6 ימשכו כסדרם נגד המבקש והמבקש יישא בשכ"ט עו"ד בגין ההליך אשר התנהל לפני בסך של 2,500 ש"ח.

המזכירות תעביר לצדדים העתק מהחלטה זו.

ניתן היום,  כ"ח אלול תשע"ג, 03 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: